זהו הכול מתכנס ליום אחד בשנה,
יום של כאב חד וצער דוקר
יום של התמודדות שלא פוסקת והבנה של המציאות המורכבת
יום של חברות אמת ואהבה ללא תנאי
יום של פרידה של נתפסת וזיכרון שמהדהד
יום של אימהות רכונת ראש ובנים של ישובו
יום של אבות ובנים
יום של שירים מכווצים וכריות קשות מאבן
יום של שקט אישי וצפירה חודרת
יום של כאב בטן וצמרמורות
יום של קירות לבנים ואותיות בוהקות
יום של שירים שקטים ומנגינות נוגעות
יום של כעס על אף אחד והתפרקות נזקקת
יום של געגוע לחיבוק וחיבוק של געגוע
יום של חדר ריק ומיטה שמחכה
יום של סמלי מתכת ודגלים מרכיני ראש
יום של היסטוריה מורכבת והווה לא ברור
יום אחד שמסביר הכול אבל בעצם הוא לא ברור כלל….
Advertisements
what about A day at The Palace, is missing! but I loved it