The winter is here

winter is here

אני מרגיש שהיא כמעט נוגעת בי, מלטפת מרחוק, ממקדת מבטה, מנסה לחדור דרכי אבל לא מצליחה, מנסה להסיח את מבטי בעזרת מגע עורה הרך והעדין, מניחה את ידה על ידי ומנסה לחדור בעזרת מבטה את המעטה האני שלי, אבל שוב נתקלת היא בחומה  נוצרה, הפעם היא מחליטה לפעול בטקטיקה חדשה, היא מיישרת מבטה פותחת את שפתיה ומשמיעה קול, למה?” היא שואלת, ואני שותק שפתי חתומות, מבטי מצטלב אם עינה החומות, מנסים למצוא מכנה משותף שעובר בין המבטים אבל לשווא, כאילו נמצא בינינו קיר זכוכית  עבה, אשר מאפשר  מבט  ותמונה אבל ללא רגש, התחושה ממשיכה להיות אותה תחושה נעימה של מגע מלטף של מפגש בין אנשים שרוצים להרגיש יותר ממגע אבל לא מצליחים, והרצון הזה להמשיך ולהרגיש מבד לקיר הזכוכית לא נעלם לרגע, המאמץ ממשיך להיות אותו מאמץ כאילו זו פגישתנו הראשונה, אבל לשנינו מרגיש כאילו זו הפעם האחרונה, שוב היא מנסה לחדור אלי והפעם היא מגייסת את גומות החן העמוקות שלה, משובצות יהלומים קטנים של נמשים בתוספת חיוך עדין הנמשך כמו מכחול לצידו הימין של שפתיה, ולמרות כל הניסיון המחיה הזה, אני לא מרגיש כלום. לרגע, בזמן החיוך חשבתי שיש פה פריצת דרך אבל שוב התקררה התחושה ומצאתי את עצמי מביט  בה מרגיש כאילו עטפה אותי רוח פרצים שנכנסה אל החדר באותו רגע והודיעה לי שהחורף הגיע ואין בו מקום לאהבה.

 

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

w

Connecting to %s