פרפרים בבטן

רגע לפני השיחה נתקפתי בפרפרים בבטן, פתאום שכחתי את כל שהתכוננתי עליו,כנראה שזה בלאק-אוט כזה שמגיע בדיוק בזמן הלא מתאים. מה חשבתי לעצמי, שיהיה לי את האומץ לדבר איתו על הדברים הכי קשיים, הוא בטח זקן וכבר אין לו כוח לחבר’ה צעירים כמוני, עם עגיל באוזן, לא מגולח, כזה שלא החליט מה הוא רוצה להיות בחיים אבל בצורה מצחיקה כזו רוצה להיות הוא. זה לא שאני לא מתכוון להתחמק ולברוח, באמת מעניין לשמוע אותו מדבר עלינו, כאילו 15 שנה הבן אדם לא מוציא מילה כאילו נעלם, מה הוא חשב לעצמו שנשכח נסלח, אחד כמוהו לא יכול יום אחד לרדת למחתרת. היו כאלו שאמרו שירד לסיני לנקות תרא’ש היו שרמזו שנסע להודו להמציא את עצמו מחדש ואוטוטו יגיע הקמבק, הציניקלים הרציניים אפילו רמזו שהוא פתח עסק לעגלות מיאמי ושמוכרים שם יוני שלום שאם לוחצים להם על הבטן הם שרות את המנון הפלמ”ח:

מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר,
אַךְ רֹאשֵׁנוּ לֹא יִשַּׁח
לִפְקֻדָּה תָּמִיד אֲנַחְנוּ,
תָּמִיד אָנוּ, אָנוּ הַפַּלְמָ”ח

אבל תכל’ס נראה לי שפשוט נמאס לו, מהתככים, מהמריבות עם כולם ועם עצמו, מהפוליטיקאים שיושבים על הכסא וסופרים את הפנסיה, מהתור במזנון הכנסת, מהתור לקופת חולים, ומזה שעד שאתה מבין מה רוצים ממך בביטוח לאומי הם כבר דואגים להכפיל את החוב. נראה  לי שבתכל’ס הוא באמת רצה ליצור פה ישראל אחרת, כזו שעוזרת לזקנים לחצות את הכביש, כזו שלא מתעלמת מהסטודנטים ואפילו תומכת בהם, כזו שכדי לקנות בה דירה לא חייבים אבא עשיר או משכנתא ל-100 שנה, מדינה שבה נבחרי הציבור משרתים  האזרחים ולא את הטיקונים, מדינה שיושר וצדק הם מערכי הליבה שלה,  מדינה שדואגת לחלש. אבל ככל שהזמן עובר וממש בעוד רגע הוא נכנס לחדר אני מנסה לחשוב מה אני יספר לו, לאחד שלא היה פה 15 שנה, אפילו חשבתי לשקר, לא שקר גדול, קטן, יודעים מה לבן. לספר לו על החברה המתוקנת שלנו שמעודדת חינוך ומשקיעה בפריפריה, מדינה שדואגת לרווחת אזרחיה ואפילו עוזרת להם להגשים את עצמם, חברה שהבינה שהכוח האמיתי והיחידי שלה הוא הלכידות שלה ושעוצמה הכי גדולה שלה היא אהבה הגדולה של למדינה שבה היא חיה, חברה שאוספת את הזבל אחרי המנגל ביום עצמאות, חברה שמטפחת קהילות ודואגת לרווחתם, חברה שמעודדת חשיבה עצמית וחופש ביטוי, חברה שמקבלת את השונה ואת החריג ממש כמו שהיא מקדמת את השאפתן והעצמאי.

אבל על מי אני עובד, על עצמי כנראה, עלק שקר לבן.

באמת שזה מה שרציתי לספר לו אבל אני פשוט לא יכול.

Advertisements

3 thoughts on “פרפרים בבטן

    1. רינת, מסכים לחלוטין שהדברים בהחלט תקפים גם בתחילת חורף זה בעיקר לאחר יותר מכמה הפגנות,
      אבל ההבדל העיקרי הוא בין משמעות המילים והתודעה, בחורף הקודם המילים הללו דיברו רק לחלק קטן מהחברה הישראלית ורבים לא הבינו על מה מדובר
      ואיך כל זה קשור אליהם בחיי היום יום. לעומת זאת היום המילים מקבלות משנה תוקף בקרב ציבור רחב יותר.
      אני מקווה שמילים יהפכו למעשים, שמושגים יהפכו לשפה ויחד נבנה חברה רצינית.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s